תאונות דרכים

בפרק זה נדון בשאלות מהי תאונת דרכים, את מי תובעים, מהי נכות רפואית, ממה מורכב הפיצוי הכספי ונבהיר את המושג “אחריות מוחלטת”. נבהיר את מנגנון שכר הטרחה הקבוע בחוק ואת מושג ההתיישנות.

מהי תאונת דרכים

אדם אשר נפצע בתאונת דרכים זכאי, בתנאים מסויימים המפורטים בחוק, לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לו.

המונח “תאונת דרכים” מתייחס לא רק לאירועים “קלאסיים” ופשוטים בהם ברור, על פניו, כי מדובר ב”תאונת דרכים” (כמו התנגשות של רכב ברכב) אלא גם לאירועים שונים שלעיתים ניתן לסבור, בטעות, כי אינם נופלים אל תוך המונח “תאונת דרכים”.

המחוקק מגדיר תאונת דרכים כ”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו ע”י גורם שמחוץ לרכב וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי, ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם ע”י המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי” (סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975).

עיננו הרואות כי המדובר בשאלה מורכבת וסבוכה הדורשת בחינה של מספר משתנים על מנת למצוא לה תשובה מלאה. על מנת להשיב על השאלה מהי “תאונת דרכים” יש ראשית לענות על מספר תתי שאלות כגון מיהו “נפגע”, מהו “רכב מנועי” מהו “שימוש ברכב” ומה נכלל בהגדרת “נזקי גוף”. קיימים מצבי קצה בהם אין “פתרון בית ספר” ומצבים אלו מגיעים לא פעם להכרעתו של בית המשפט העליון.

לצד ההגדרה הבסיסית קבע המחוקק כי ייתכנו אירועים נוספים שגם הם נכללים בתוך המושג “תאונת דרכים” כגון נזקי גוף הנגרמים כתוצאה מ”התפוצצות או התלקחות של הרכב” (בתנאים מסויימים), “פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו” או “מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המיכני של הרכב…”.

אם כן, בשלב הראשון יש לבחון האם הנפגע אכן נפגע באירוע המהווה “תאונת דרכים” כהגדרתו בחוק. המתווה הוא בחינת האירוע התאונתי ברמה העובדתית (נסיבות התאונה ועוד), אך בעיניים משפטיות, על רקע הגדרת המונח “תאונת דרכים” בחוק.

את מי תובעים

בהנחה וחולפים על פני המשוכה הראשונה ומגיעים אל המסקנה כי הנפגע אכן ניזוק באירוע שהחוק מכיר בו כ”תאונת דרכים” צריך לברר את מי תובעים.

בישראל קיימת חובה לבטח רכב מנועי בביטוח חובה (ומכאן שמו). ביטוח זה מכסה (למעט חריגים) את פציעת הנהג והנוסעים ברכב ואף את הולכי הרגל בהם יפגע הרכב המבוטח.

במידה ואדם נפגע ב”תאונת דרכים” עת היה נהג/נוסע ברכב (בזמן נסיעה) או שהוא נפגע כהולך רגל ע”י אותו רכב אזי תהא חברת הביטוח שביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה חייבת בפיצוי נזקיו. כמובן שהזכאות לפיצוי קמה רק במידה והנפגע עומד בתנאי הפוליסה והחריגים לה לרבות קיומו של רישיון נהיגה מתאים ותקף לנהיגה באותו רכב.

קיימים מקרים נוספים אותם תקצר היריעה מלפרט בשלב זה. יש לבחון כל אירוע ואירוע לגופו של עניין ע”י עו”ד מיומן בתחום אשר ישכיל לסווג את התאונה ואת הנתבעים הנכונים.

במקרה בו אדם נפגע בתאונת דרכים מסוג “פגע וברח” (כהולך רגל) – מצב בו זהות הרכב, זהות הנהג, וזהות המבטחת אינם ידועים – או במקרה בו נפגע ע”י רכב אשר לא בוטח בביטוח חובה או שהפוליסה הקיימת אינה מכסה את חבותו נראה על פניו כי אין לו את מי לתבוע. בדיוק לפתרון מקרים אלה – לצד שורה של מקרים נוספים המוגדרים בחוק – הוקמה בישראל (מכח חוק) קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים המוכרת גם בשם “קרנית”.

תפקידה של “קרנית” הוא לפצות נפגע הזכאי לפיצוי מכח חוק הפיצויים אך מסיבות שונות המנויות בחוק אינו יכול לתבוע חברת ביטוח בהתאם לפוליסת חובה תקפה.

סעיף 12 לחוק הפיצויים קובע בין היתר מי זכאי להיפרע מ”קרנית” (מקרים שונים בהם מסיבות שונות אין כיסוי ביטוחי לרכב), וסעיף 7 לחוק הפיצויים קובע זכאותו של מי מוגבלת (לדוגמא אדם הנוהג ברכב ללא רישיון נהיגה, אדם הנוהג ברכב חסר ביטוח ביודעין, אדם הגורם לתאונה במתכוון, מי שהרכב שימש בידו לביצוע פשע ועוד).

נכות רפואית

במידה ועברנו את כל המשוכות הקשורות בעצם החבות לפיצוי (ובין היתר הוכחת קיומה של “תאונת דרכים”, קיומו של כיסוי ביטוחי ולחילופין זכאות לפיצוי מ”קרנית”), עוברים לשלב הבא שמתייחס לנזק.

עפ”י הוראות החוק, אופן הוכחת עניינים שברפואה הינו באמצעות חוות דעת מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

בשונה מחוקים אחרים הרי שבמקרה בו המדובר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין לתובע זכות מוקנית להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואיות המפרטות את נכויותיו כתוצאה מהתאונה. היות וכך, בשלב זה מוגשת בצירוף לכתב התביעה בקשה לבית המשפט למינוי מומחים רפואיים המתייחסת למכלול התחומים בהם נפגע הניזוק, לדוגמא אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה וכיוצא באלה.

בית המשפט לא ימנה מומחה/ים רפואיים אלא לאחר שיתרשם כי מצבו של התובע מצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום המבוקש וכי מצבו הרפואי של התובע “התייצב”. ההנחה היא שמצב רפואי מתייצב בחלוף כשנה מיום התאונה למרות שישנם מקרים בהם יש צורך להמתין פרק זמן ארוך יותר. אחרת ייווצר מצב בו המומחה הרפואי שימונה יבדוק את התובע ויקבע שטרם בשלה העת להעריך את מצבו. קיימים אף מצבים בהם המומחה קובע כי נכותו של הנפגע הינה זמנית ואז יהא על הנפגע בדר”כ להיבדק ע”י המומחה פעם נוספת בתום תקופת הנכות הזמנית.

חוות הדעת הרפואיות אמורות לשקף את נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה, ונותנות לבית המשפט ולצדדים את הכלים ואת היכולת להעריך בין היתר את מגבלותיו צרכיו, את השלכות התאונה על מצבו של הנפגע ועל יכולותיו, על כושרו לעבוד ולהשתכר, וכפועל יוצא מכל אלה אמורות להעמיד בפני בית המשפט את התשתית על בסיסה יוכל לפסוק את נזקיו (בכסף) של התובע, בהתאם לנתוניו האישיים (ובין היתר, גיל, עיסוק, מצב משפחתי ועוד).

הפיצוי הכספי

מטרת העל – החולשת ומרחפת מעל דיני הנזיקין – היא השבת למצב לקדמותו, דהיינו להעמיד את הנפגע (ובין היתר ברמה הכלכלית) במקום בו היה ערב התאונה (לפני הפגיעה). מטרה זו רלוונטית גם למקרה בו הפציעה ארעה בתאונת דרכים.

הפיצוי לנפגע מחולק ל”ראשי נזק” שונים בגינם ניתן פיצוי בחוק. בין ראשי הנזק ניתן למנות כאב וסבל, הפסדי שכר ואבדן פנסיה, עזרה או שווי עזרה, נסיעות לטיפולים רפואיים, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה מוגברת, הוצאות ניידות, והוצאות אחרות שנאלץ ו/או ייאלץ הנפגע להוציא בעקבות התאונה ולצורך העמדתו חזרה על הרגליים (במקרים מורכבים אף ניתן למנות התאמת דיור, הוצאות עזרים רפואיים וכדומה).

במקרים מורכבים, יש לעיתים צורך בחוות דעת נוספות לצד חוות הדעת הרפואיות.  כמו למשל חוות דעת המתייחסת לדרך שיקומו של הנפגע (חוו”ד מומחה רפואי בתחום השיקום), חוו”ד לעניין אפשרויות התעסוקה העומדות בפניו על רקע הפגיעה (חוו”ד מומחה תעסוקתי) חוו”ד מקצועיות המתייחסות בין היתר לעלויות עזרים רפואיים, לעלויות החזקת רכבים מיוחדים (לדוגמא אדם קטוע יד או רגל הזקוק להתאמות ברכבו או אדם היושב בכסא גלגלים וצריך רכב מיוחד) או לעלויות התאמת דיור.

מסכום הנזק מופחתים הסכומים אשר שולמו וישולמו לנפגע ע”י המוסד לביטוח לאומי.

אחריות מוחלטת

סעיף 2(ג) לחוק הפיצויים קובע- “האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים”. כלומר, די בכך שאדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף על מנת שתקום זכותו לפיצוי על פי החוק ואין מקום לבדיקת אשם של הנתבע או לטענת אשם תורם של התובע (הנפגע).

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

לעיתים אירוע של תאונת דרכים יוגדר במקביל גם כתאונת עבודה.

תאונת דרכים שמתרחשת בדרך אל העבודה או בדרך חזרה מהעבודה או במהלך העבודה נחשבת גם כתאונת עבודה.

נעיר שלאור מורכבות הסוגייה רצוי לקרוא במקביל גם את הפרק העוסק בתאונות עבודה ובכל מקרה להיוועץ עם עורך דין המוסמך לכך.

במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונות עבודה קיימות 2 דרכי פעולה אפשריות על מנת לקבוע את הנכות הרפואית. האפשרות האחת היא לבקש מבית המשפט למנות מומחים רפואיים מטעמו כמפורט בפרק הנכות הרפואית שלעיל, והאפשרות השנייה היא לפנות לביטוח הלאומי בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה כמפורט בפרק “תאונות עבודה”.

חשוב להבין כי בחירת המסלול (מינוי מומחה מטעם בית המשפט ולחילופין פנייה לוועדות הרפואיות שליד הביטוח הלאומי) תחייב לצורך התביעה הנזיקית שתוגש כנגד חברת ביטוח החובה, באופן בו חישוב הפיצוי המגיע ייעשה ע”י בית המשפט לפי קביעות הגורם שקביעותיו תחייבנה.

לאור חשיבות נושא זה מומלץ להיוועץ עם עו”ד המומחה בתחום זה טרם קבלת החלטה באיזה מסלול בוחרים ראשון לצורך קביעת הנכות.

בכל מקרה מסך הנזק שייפסק ע”י בית המשפט ינוכו התשלומים שקיבל הנפגע מהביטוח הלאומי.

שכר טרחה

כללי לשכת עורכי הדין קובעים את התעריף המקסימלי בטיפול בתיק פלת”ד:

שכר טרחה לאחר פסק דין- שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט, לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק.

שכר טרחה בפשרה- שכר טרחה בעד טיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה.

שכר טרחה כשאין הליכים משפטיים- שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהסתיים ללא הגשת תביעה לבית המשפט לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע.

שכר הטרחה אינו כולל הוצאות ומע”מ

התיישנות

המועד להגשת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים הוא עד ולא יאוחר מ- 7 שנים מיום קרות האירוע. אצל קטינים המועד יחל להימנות מהגיעם לגיל 18.

סיכום

ניסינו לאפשר הצצה על קצה המזלג, אל העולם המשפטי הסב סביב תאונת הדרכים. המידע אשר הוצג לעיל מהווה מידע כללי וראשוני בלבד ואינו יכול להוות מידע מלא ומפורט אשר רלוונטי לנסיבות כל מקרה ומקרה באופן פרטני. לאור מורכבות  הנושא נמליץ להתייעץ בכל מקרה ומקרה עם עו”ד המתמחה בתחום תאונות הדרכים.

צור קשר

ליצירת קשר ולתיאום פגישה נא מלאו פרטיכם ונציג משרדנו ייצור עמכם קשר בהקדם האפשרי

רח' תובל 32, רמת גן

פקס 03-7513330

רח' תובל 32, רמת גן

פקס 03-7513330

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support